Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 35a
וּכְתִיב: ''וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר בִּתְחִלַּת קָצִיר''.
Traduction
And it is written: ''And Rizpah, daughter of Aiah, took sackcloth and spread it for her upon the rock, from the beginning of harvest until water was poured upon them from heaven; and she suffered neither the birds of the air to rest on them by day, nor the beasts of the field by night'' (II Samuel 21:10). It is clear from this verse that the bodies of the children of Saul remained exposed outdoors; presumably, they were hung.
Rachi non traduit
ותקח רצפה בת איה וגו'. אלמא מגולין היו לפי שתלויין על העצים ואי משום לא תלין נבלתו וגו' הא שנינן לה ביבמות (דף עט.) מוטב תיעקר אות אחת בתורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא שיהו הכל רואין אותן ושואלין מה טיבן של אלו הללו בני מלכים הם ופשטו ידם בגרים גרורים:
וּכְתִיב: ''וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם''. אִם הָעָם חָטְאוּ, רָאשֵׁי הָעָם מָה חָטְאוּ?
Traduction
The Gemara discusses the incident of the Israelites who worshipped the idol of Peor in the wilderness. And it is written: ''And the Lord said unto Moses: Take all the chiefs of the people, and hang them unto the Lord facing the sun, that the fierce anger of the Lord may turn away from Israel'' (Numbers 25:4). The Gemara asks: If the nation transgressed, in what manner did the chiefs of the people transgress? The verse does not record a transgression of the chiefs, so why were they punished?
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, חַלֵּק לָהֶם בָּתֵּי דִינִין. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם שֶׁאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד? וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, אֲבָל בְּמִיתָה אַחַת דָּנִין!
Traduction
Rav Yehuda says that Rav says: The reason for selecting the chiefs of the tribes was not to punish them. Rather, the Holy One, Blessed be He, said to Moses: Apportion courts for the chiefs of the tribes, and each court will judge and punish the transgressors of its tribe. The Gemara asks: What is the reason that multiple courts were needed for this? If we say that it is due to the principle that a court does not judge two cases of capital law in one day, and there were many cases to be judged, that cannot be the reason. But doesn’t Rav Ḥisda say: This principle was taught only with regard to two different types of death imposed by a court, as each case needs sufficient time to be fully investigated on its own merits. But the court does judge multiple cases of one type of death, i.e., one transgression, on the same day.
Rachi non traduit
חלק להם בתי דינים. והכי קאמר קח כל ראשי העם והולך אותם לבתי דינים הרבה וידונו את עוברי העבירה והוקע אותם את המחויבין מפני שצמדו לבעל פעור ועובד עבודת כוכבים בסקילה וכל הנסקלין נתלין כדאמרינן (בארבע מיתות (דף סה.)):
שאין. ב''ד אחד דן שנים ביום אחד:
אלא בשתי מיתות. הוא דאין דנין לפי שאין זו דומה לזו וצריך למצוא טעם לדבריהם כאן וכאן ואתי לאקלקולי שמא לא יחפשו ככל הצורך:
אבל במיתה אחת. ועבירה אחת דנין:
Tossefoth non traduit
אבל במיתה אחת דנין. והא דתני בתוספתא אין דנין שנים ביום אחד אפי' נואף ונואפת בפרק נגמר הדין (לקמן סנהדרין דף מו.) מוקמי לה בבת כהן ובועלה דהיא בשריפה ובועלה בחנק:
אֶלָּא, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב חֲרוֹן אַף מִיִּשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara explains: Rather, the reason for the appointment of multiple courts was in order that the fierce anger of the Lord may turn away from Israel. The fierce anger of God would remain until those who engaged in idol worship were punished. Therefore, it was necessary to try them in due haste.
Rachi non traduit
אלא. כדמוכח קרא (במדבר כ''ה:ד') וישוב חרון אף וגו' כשהקב''ה רואה שכולם עסוקים בדבר ומקנאין לכבודו:
דִּינֵי מָמוֹנוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם כּוּ'. מְנָהָנֵי מִילֵּי?
Traduction
§ The mishna teaches: In cases of monetary law, the court may conclude the deliberations and issue the ruling even on that same day, whether to exempt the accused or to find him liable. In cases of capital law, the court may conclude the deliberations and issue the ruling even on that same day to acquit the accused, but must wait until the following day to find him liable. The Gemara asks: From where are these matters derived?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: דְּאָמַר קְרָא, ''מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים''. וְרָבָא אָמַר מֵהָכָא: ''אַשְּׁרוּ חָמוֹץ'' – אַשְּׁרוּ דַּיָּין שֶׁמְּחַמֵּץ אֶת דִּינוֹ.
Traduction
Rabbi Ḥanina said: The verse states prophetically concerning Jerusalem after the destruction of the First Temple: ''She that was full of justice, righteousness lodged in her, but now murderers'' (Isaiah 1:21). The verse associates lodging, or waiting overnight, with justice. And Rava says that these matters are derived from here: ''Learn to do well; seek judgment, relieve [ashru] the oppressed [ḥamotz]'' (Isaiah 1:17). This is interpreted: Praise [ashru] the judge who delays [meḥametz] his verdict before he pronounces it.
Rachi non traduit
צדק ילין בה. רגילין היו מתחלה להלין את הדין כדי לצדקו ועתה כשאין עושים כן הרי הן כמרצחין:
שמחמץ את דינו. שמשהא אותו ומלינו כדי להוציאו לאמיתו:
וְאִידַּךְ: ''אַשְּׁרוּ חָמוֹץ'', וְלֹא חוֹמֵץ. וְאִידַּךְ, הַאי ''מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ?
Traduction
And the other amora, Rabbi Ḥanina, who did not derive this halakha from this verse, interprets it as meaning: Relieve the robbery victim [ḥamotz], but not the robber [ḥometz], as do the wicked judges. The Gemara asks: And the other amora, Rava, what does he do with this verse: ''She that was full of justice, righteousness lodged in her, but now murderers''?
Rachi non traduit
ואידך. מיבעיא ליה להך דרשה דאמר בב''ק (דף מו: ע''ש) מנין שנזקקין לתובע תחלה כגון התובע את חבירו לדין שהלוהו ואינו משלם וזה טוענו משכון היה לי בידך ונתקלקל או אבד נזקקין תחלה ב''ד לתביעת התובע עד שיהא ממונו בידו ואחר כך נזקקין לדין המשכון:
אשרו חמוץ. החזיקו את הנגזל ולא את הגוזל:
Tossefoth non traduit
אשרו חמוץ ולא חומץ. פ''ה לכדדרשינן בפרק שור שנגח את הפרה (ב''ק דף מו:
ושם) מניין שנזקקין לתובע תחלה כגון שתובע את חבירו שהלוהו מנה ואינו משלם וזה משיבו משכון היה לי בידך ונתקלקל או אבד נזקקין לתובע תחלה עד שיהא ממונו בידו ואח''כ נזקקין לדין משכון וצ''ל שיש שטר למלוה דלא מהימן ליה במיגו דאי בעי אמר פרעתיך דא''צ לפורעו בעדים ואע''ג דאטרוחי ב''ד תרי זימנין לא מטרחינן כדאמר בפ' המקבל (ב''מ ד' קי.) בההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא ומלוה אמר ג' ולוה אמר ב' ומסיק והיכא דקדים מלוה ואכל פירי דג' שנין לא מפקינן מיניה משום דאטרוחי בי דינא שתי זימני לא מטרחינן התם היינו טעמא כדמסיק מילתא דעביד לאיגלויי אבל הכא משום דברים בעלמא דקאמר לוה לאישתמוטי לא שבקינן מלהוציא מידו מיהו תימה היכי דמי אם יש לו עדים מזומנין ללוה או שטוען דבתוך ל' יום יביא עדים נמתין ליה דאפי' שואל זמן לפרוע יהבינן ליה זמן ל' יום ואי טוען שיביא עדים לאחר ל' יום בלא קרא נמי לא צייתינן ליה והיכא דזיילי ניכסי קאמר התם דנזקקין לנתבע תחלה ואמאי וכי ימתינו לאחר שנה או שנתים וצ''ל ולדחוק דאמר פלוני ופלוני היה שם ויודע בזכותו וידוע דהכי הוא וריב''א פירש דנזקקין לתובע תחלה פירוש היינו לקבל עדיו תחלה ונ''מ אם ימותו עדיו של נתבע או ילכו למדינת הים ותימא דלא גרע מהיכא דזיילי ניכסי וי''מ שזה תובע שחבל בו והנתבע אומר שיביא עדים היום או למחר משאר תביעות שיש לו עליו דנזקקין לתובע תחלה דקי''ל בפרק החובל (ב''ק דף צא.) דאין נותנין זמן לחבלות:
כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל תַּעֲנִית שֶׁמְּלִינִין בּוֹ אֶת הַצְּדָקָה – כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק וְגוֹ'''. וְהָנֵי מִילֵּי – בְּרִיפְתָּא וְתַמְרֵי, אֲבָל בְּזוּזֵי, חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי – לֵית לַן בַּהּ.
Traduction
The Gemara answers: Rava interprets it in accordance with the statement that Rabbi Elazar says that Rabbi Yitzḥak says, as Rabbi Elazar says that Rabbi Yitzḥak says: Every fast day on which the distribution of charity [tzedaka] is left overnight, this is considered as if one spilled the blood of the poor people, as they fasted all day in the expectation that they would receive charity before the day was over in order to purchase food with which to break their fasts. As it is stated: ''She that was full of justice [tzedek], righteousness lodged in her, but now murderers.'' The Gemara clarifies: And this statement applies with regard to the delaying of the distribution of bread and dates, which are ready to be consumed; but with regard to the delaying of the distribution of money, wheat, and barley, we have no problem with it.
Rachi non traduit
כל תענית וכו'. רגילין היו בלילי תענית לעשות צדקה והיו עיני העניים נשואות לכך ואם ילינו נמצאו עניים רעבים שנשענו על כך:
וה''מ. במקום שרגילין לחלק ריפתא ותמרי דבר המוכן לאכול:
אבל זוזי וחיטי ושערי. לא נשענו העניים עליהם אותו הלילה ולית לן בה עד למחר:
לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין כּוּ'. מַאי טַעְמָא?
Traduction
§ After teaching that in cases of capital law, the verdict may not be issued on the same day as the deliberations, the mishna states: Therefore, the court does not judge cases of capital law on certain days, neither on the eve of Shabbat nor on the eve of a Festival. The Gemara asks: What is the reason for this? What does the halakha that the verdict may not be issued on the same day as the deliberations have to do with not judging cases on those days?
מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכִי לֶיעְבַּד? לִידַיְּינֵיהּ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְלִיגְמְרֵיהּ לְדִינֵיהּ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא? דִּילְמָא חָזוּ טַעַם לְחוֹבָה, וּבָעוּ לְמִיעְבַּד הֲלָנַת דִּין. לְדַיְּינֵיהּ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְלִיגְמְרֵיהּ בְּשַׁבְּתָא, וְלִיקְטְלֵיהּ בְּשַׁבְּתָא? אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת שַׁבָּת. וְלִיקְטְלֵיהּ לְאוּרְתָּא? נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ בָּעֵינַן.
Traduction
The Gemara explains: It is because it is not possible to conduct the trial on the eve of Shabbat or the eve of a Festival. As, how should we act? If we say that we should judge him on Shabbat eve and conclude his verdict on Shabbat eve, perhaps we would see a reason to find the accused liable, and in this situation the court is required to perform a suspension of the trial until the following day, as the court may not issue a verdict in cases of capital law on the same day as the deliberations. If we say: We should judge him on Shabbat eve and conclude the verdict on Shabbat, and, if he is found liable, kill him on Shabbat, that cannot be done, as the murder of one liable to receive court-imposed capital punishment does not override Shabbat. And if we say: We should kill him at night, after the conclusion of Shabbat, that cannot be done, as we require that the capital punishment be administered facing the sun, during the daytime.
Rachi non traduit
דלמא חזו טעמא. היום לחובה ובעו למיעבד הלנת דין ונמצא גמרו בשבת ואי אפשר כדמפרש דאין מיתת ב''ד דוחה שבת:
Tossefoth non traduit
ליגמריה לדיניה בשבתא. אע''ג דתנן בפ' משילין (ביצה דף לו.) אלו הן משום שבות לא דנין היינו דוקא דיני ממונות גזירה שמא יכתוב אבל דיני נפשות אין לאסור מטעם זה שכבר כתבו מאתמול דברי המזכין ודברי המחייבין:
אין רציחה דוחה את השבת. בשריפה ניחא אפילו למ''ד מקלקל בהבערה פטור דיש בה חילול שבת משום פתילה דאמר (יבמות דף ו:) מה לי בישול פתילה מה לי בישול סממנים ובשאר חייבי מיתות נמי אפי' למ''ד (כתובות ה:) דמקלקל בחבורה פטור הכא חשיב תיקון דיש לו כפרה:
וְלִיגְמְרֵיהּ לְדִינֵיהּ בְּשַׁבְּתָא, וְלִיקְטְלֵיהּ בְּחַד בְּשַׁבְּתָא? נִמְצָא אַתָּה מְעַנֶּה אֶת דִּינוֹ. נִידַיְּינֵיהּ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְנִגְמְרֵיהּ בְּחַד בְּשַׁבְּתָא? מִינְּשׁוּ טַעְמַיְיהוּ. אַף עַל גַּב דִּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְחַיְּיבִין, נְהִי דִּבְפוּמָּא כָּתְבִין, לִיבָּא דְּאִינְּשִׁי אִינְּשִׁי. הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.
Traduction
And if we say: We should judge him on Shabbat eve, conclude his verdict on Shabbat, and kill him on Sunday, you are found to have caused a delay in his verdict, as the accused will have to wait overnight knowing he is condemned to death. And if we say: We should judge him on Shabbat eve and conclude his verdict on Sunday, the judges will forget their reasons for their positions in the interim. And even though two judges’ scribes are standing before them, and they write the statements of those who acquit the accused and the statements of those who find him liable, and they write that which emerged from the mouths of the judges, i.e., their tentative verdict, the hearts of people [enashei] are forgetful [inshei], and they will forget the reasons. Therefore, it is not possible to begin deliberations in cases of capital law on a Shabbat eve or a Festival eve.
Rachi non traduit
לידייני' במעלי שבתא ונגמריה בחד בשבתא. וכל זמן שלא נגמר הדין לא הוי עינוי הדין דכל שעה מצפה להצלה אבל כשנגמר כל היום מצפה למיתה והוי עינוי הדין:
מינשי להו טעמייהו. שנשאו ונתנו ודקדקו ביום ראשון:
ליבא דאינשי אינשי. ליבא דאינשי לא כתבי ואף על גב שזכור לו ליסוד הטעם נשכח מלבו ישובו לטעמו ואין יכול ליישבו לתת טעם הגון כבראשונה:
אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: וּתְהֵא קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה שַׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה עֲבוֹדָה שֶׁדּוֹחָה שַׁבָּת – קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, מִ''וּלְאַחֹתוֹ''.
Traduction
§ The Gemara discusses a related matter: Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: And the burial of a corpse with no one to bury it [met mitzva] should override Shabbat by means of an a fortiori inference: If with regard to the Temple service, which overrides Shabbat, yet the burial of a met mitzva overrides it, based on the interpretation of the term written with regard to a nazirite: ''Or for his sister'' (Numbers 6:7); the Gemara pauses its recounting of the question of Reish Lakish and cites a baraita that teaches this halakha.
Rachi non traduit
ותהא קבורת מת מצוה כו'. ר''ל לאו אמתני' בעיא מר' יוחנן אלא בעלמא וסדרוה מסדרי הגמ' כאן משום דסופה לשאול ותהא מיתת ב''ד דוחה שבת:
כִּדְתַנְיָא: ''לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ'' – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ
Traduction
As it is taught in a baraita: The verses state with regard to a nazirite: ''All the days that he consecrates himself unto the Lord he shall not come near to a dead body. He shall not make himself impure for his father, or for his mother, for his brother, or for his sister, when they die'' (Numbers 6:6–7). Why must the verse state all of these relatives? It teaches that if a nazirite was going to slaughter his Paschal offering or to circumcise his son
Rachi non traduit
ולאחותו מה ת''ל. גבי נזיר כתיב על נפש מת לא יבא וכתיב בתריה לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו וכולהו יתירי נינהו דהא (מכל נפשות) משתמע ודרשינן להו בספרי אביו מה תלמוד לומר הא לא בא אלא להוציא מת מצוה שמותר ליטמא לו לאמו מה תלמוד לומר לגופיה לא איצטריך ולהתיר מת מצוה הא מאביו נפקא אלא להביא שאם היה זה נזיר כהן דיש עליו שתי קדושות אין הכתוב מזהירו ליטמא אלא לאמו ולשאר קרובים אבל מטמא למת מצוה לאחיו מה תלמוד לומר שאם היה זה נזיר כהן גדול דקדושתו חמורה שאף בלא נזירות אסור ליטמא לקרובים אף על פי כן לאחיו הוא דלא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה ואם אינו ענין לנזיר גרידא ולא לכהן הדיוט נזיר תניהו ענין לנזיר וכ''ג לאחותו מה תלמוד לומר הרי שהיה כ''ג ונזיר והולך לשחוט את פסחו דאיכא מצות טובא אפ''ה לאחותו הוא דאינו יטמא אבל מיטמא למת מצוה:
Tossefoth non traduit
לאביו ולאמו. לאמו דרשי' לכהן ונזיר ואע''ג דנזיר חמור דאין מיטמא לקרובים וכהן הדיוט מיטמא לקרובים מ''מ ס''ד דמיתסר טפי משום כהן הדיוט כיון דאיכא תרתי ועוד כהן הדיוט עדיף שזה קדושתו לעולם וזה אין קדושתו לעולם כדאמרינן בנזיר בפ' כהן גדול (נזיר דף מז:):
הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו. פ''ה הרי שהיה כהן גדול ונזיר והולך לשחוט את פסחו וקשה דפריך מיניה בפ' טבול יום (זבחים דף ק.) אעובדא דיוסף הכהן שמתה אשתו בע''פ וטימאוהו ומאי קושיא שאני הכא דאיכא מצות טובא ע''כ נראה לפרש דבהולך לשחוט הפסח לבד איירי או למול את בנו ואינו לא כהן גדול ולא נזיר וכן משמע מדלא קתני הרי שהיה כ''ג ונזיר והולך לשחוט את פסחו כדתני באחריני והא דתני אמרת לא יטמא משום דלא אתי עשה דטומאת קרובים וידחה עשה דפסח או דמילה שיש בו כרת ועוד יש ליישב פי' הקונט' דאי משום הולך לשחוט את פסחו לחודיה לא נמנע מלטמא כי הוי נמי בהדי אחריני אין בכך כלום דלא דמי לכהן הדיוט כדפרישית לעיל דקדושתן קדושת עולם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source